שלבים ותהליכים בעבודה קבוצתית- מנחה : אסנת כהן דיאטנית קלינית ומנחת קבוצות בשילוב אומנויות
מטרתה של ההתנסות במודל האקווריום כמשתתף או כצופה מאפשרת לסטודנטים הצצה למתרחש בעבודה קבוצתית.
ההתנסות תכלול 4 מפגשים בהם הפעילויות ותוכן המפגש יותאמו לשלב בהתפתחות קבוצת המשימה ולתהליכים המתרחשים בה.
לאחר כל מפגש (באקווריום), יערך דיון במליאה של הקבוצה כולה .
מאפייני ומימדי המפגשים:
מפגש מספר 1
מפגש זה מיצג את השלב הראשון בתהליך העבודה ונקרא לפי טוקמן וגנסן (Tuckman & Jensen, 1977) : עיצוב או גיבוש הקבוצה ( Forming).
המטרה העיקרית של השלב היא לעודד תקשורת בין משתתפי הקבוצה על ידי הכרות הדדית, הגדרת צפיות, הסכמה על המטרות וכללי פעולה להשגתם. המשתתפים בשלב זה זקוקים להנחיית המנחה.
הגדרת הסטינג – מסגרת העבודה מגדירה גבול לעבודה. המנחה 'מחזיק' את הסטינג תנאי חשוב בהתפתחות העבודה בקבוצה.
הכרות בין החברים – תפקידה לפתח בין המשתתפים גורמים כמו: קרבה, אינטימיות, לכידות, ביטחון ועוד. אילו הם תנאים הכרחיים לעבודה קבוצתית, באמצעותם יתפתח בקבוצה "ערסל" או מיכל קבוצתי. הם מתפתחים לאורך הסדנה ומהווים חלק מהגורמים הטיפוליים עליהם מדבר יאלום בספרו טיפול קבוצתי- תיאוריה ומעשה.
הדילמה המרכזית: השתייכות או הימנעות.
המטלה הקבוצתית – מעבר מיחידים לקבוצה, פיתוח זהות קבוצתית.
קולות בקבוצה: התמסרות/התנגדות לדרישות ותכתיבים.
אופי האיום על הפרט – מצד אחד יש פחד מדחייה ומצד שני יש חשש מ"היבלעות" או איבוד הייחודיות.
פתרונות להתמודדות עם האיום על הפרט: מלל רב ללא קשב, קפיצות מנושא לנושא, חיפוש מכנה משותף, הפחתת העמימות באמצעות תיאוריות, השענות מלאכותית על הביחד בחדר, הצטרפות אוטומטית ללא בדיקה, שליפת כרטיס ביקור(סיפור אישי דרמטי שהקבוצה אינה מסוגלת עדיין להכילו).
תפקיד המנחה – המנחה פוקח עין אחת על הקבוצה כמכלול ועין שינה על כל אחד מהחברים בדרך זו הוא אוסף את משאלות המשתתפים.
חברים בקבוצה מחכים למנחה שיספק מבנה ותשובות ברורות. המבטים מופנים אליו והערותיו נבחנות בקפידה. המטופלים מתנהגים כאילו הישועה יכולה לבוא אך ורק מהמנחה, אם רק יצליחו לגלות מה בדיוק הוא רוצה שהם יעשו. ציפייתם שהמנחה ידאג להם.
המנחה הוא בעל זהות מקצועית של מרפא. יש מטפלים שמעצימים שלא מדעת הבטחת סיוע שלא תוכל להתממש.
מפגש מספר 2
מפגש זה מיצג את השלב בקבוצה בו מתפתח קונפליקט, והחברים מתקדמים להגדרת הזהות האישית וקידום הייחודיות.
מדוע חשוב שיתפתח קונפליקט בקבוצה?
אדם זקוק לקונפליקט כדי להשתנות. מקום של מתח וניגודים הוא אינו מקום רע. הוא מאפשר לאדם למקם את עצמו על הרצף ולעבוד על איכויות שיש לחזקן. קונפליקט מהווה פתח לשינוי.
קבוצה זקוקה לקונפליקט כדי לגדול וללמידה איך לצאת מקונפליקט.
חשוב שלצידו של הקונפליקט תתפתח הרמוניה.
בקבוצה שמתפתח קונפליקט ללא הרמוניה עשויה להתפרק.
בקבוצה בה מתפתחת הרמוניה ויש פחד מקונפליקט היא קבוצה "משעממת" שלא קורה בה דבר. הקונפליקט יכול להיות תוך אישי או בינאישי.
מטופלים בסדנאות להרזיה מגיעים לסדנה עם קונפליקט: "אני מאוד אוהב לאכול, אך אכילה שלי מזיקה לבריאותי". חשוב להראות למשתתפים את הקונפליקטים המתפתחים לאורך כל שלבי העבודה כדי לקדם את הזהות האישית במשתתפים.
הדילמה המרכזית: קבלת הסמכות או התנגדות לה תוך חיפוש הזהות האישית.
מטלה קבוצתית: פרידה מסמכות, תוך פיתוח אוטונומיה אישית. פיתוח אבחנה בין "אני" ו"אתה". למידת דרכי ההתמודדות עם קונפליקט. סובלנות לשוני בקבוצה.
לאחר שלב הקונפליקט או הסערה ( Storming ) הקבוצה מתקדמת לשלב נוסף של קבלת הנורמות או מיסוד ( Norming ) בשלב זה מתפתחת חיבה הדדית והערכה לתרומה של כל אחד מהמשתתפים.
יש נכונות ללמידה הדדית ולשינוי עמדות. שיתוף בידע, רעיונות וברגשות.
מפגש מספר 3
מפגש זה מיצג את שלב הביצוע (Performing ). בשלב זה מתקיימת העבודה בקבוצה. יש למשתתפים תחושת מסוגלות, בטחון, יכולת לפתור בעיות/ ויכוחים באופן בונה.
לעיתים לשלב זה לא מגיעים כל המשתתפים.
הנושא המרכזי: קרוב לעצמי ומתקרב אל האחר.
הדילמה המרכזית: התקרבות או התרחקות.
המטלה הקבוצתית: העמקת ההכרות עם עצמי ובמקביל פיתוח מעורבות בינאישית.
ניגודים: המשתתף שמתרפק על ה"ביחד" הקבוצתי ללא בחינת העצמי האישי. לעומתו המשתתף שמתעסק התעסקות יתר בעצמו ללא התקרבות לאחר.
מפגש מספר 4
מקביל לשלב החמישי בקבוצה העוסק בפרידה ( Adjourning ). בדרך כלל שני המפגשים האחרונים בסדנה יוקדשו לסיום וסגירה.
מאפייני השלב הם: משובים, ברור השאלות כמו: איפה הייתי, לאן התקדמתי, ולאן אני רוצה להמשיך ולהתקדם?
הבעת רגשות לגבי קשיי הפרידה, מה אהבתי או לא אהבתי?
את הרגשות ביחס לסיום יש לברר מכמה נקודות מבט: של החבר האינדיבידואלי, של המטפל ושל הקבוצה כמכלול.
הסיום צריך להיות ברור וממוקד ולא סוג של דעיכה סבילה. אם הסיום מובן ומנוהל כהלכה, הוא עשוי להיות כוח חשוב בתהליך השינוי.
סיום הטיפול הוא רק שלב בקריירת הצמיחה האישית. המטופל ממשיך להשתנות ואחת התוצאות החשובות של טיפול מוצלח היא האפשרות של המטופל ליישם את משאביו הטיפוליים באופן בונה ופורה בסביבתו האישית.
למידה מהנה ופורייה
אסנת כהן